בשלב מסוים של נשיקה — נשיקה טובה ומבטיחה — היא עוצרת את המגע ומקרבת את פניה אל פניו. היא לוחשת באוזנו:
“רק שתהיה בטוח, אני לא מקיימת יחסי מין בפגישה הראשונה.”
“אה. בסדר. למה זה?” היא לא בטוחה במה הוא חושב, אבל היא מעלה על דעתה שזה קשור לכבוד העצמי. אולי היא נמנעת מקיום יחסי מין בפגישה ראשונה כדי שגבר יעריך אותה יותר, כי היא חווה לא פעם שהיו מקרים שבהם קיים איתה במיטה ואז נעלמו — “הגנבו” את ההזדמנות והתרחקו. כך היא רוצה להרגיש שהקשר הזה שווה יותר, ושהזמן לבניית האמון ייכנס לתמונה לפני שייצאו לדרך חדשה.
אך בפועל, שאלת הסיבה שבגללה היא נמנעת מקיום מגע מיני בפגישה הראשונה היא שונה לגמרי.
הסבר אמיתי שלה הוא שהבחירה לא לקיים יחסי מין בפגישה הראשונה לא נובעת מתוך שמירה על עצמה, אלא מתוך רצון להנאה אמיתית. היא לא עושה זאת מתוך פחד או שאיפה לשמור על עצמה, אלא מרצון להרגיש את ההתרגשות והתשוקה של הרגע המיוחד והראשון שלהם.
“כי ההתרגשות והציפייה הם החלק הכיף.”
אני רוצה לחכות
אין ברצונה כרגע להיכנס ליחסים מיניים רגע אחרי ההיכרות, כשהזמן לא הספיק לה לבנות את ההרפתקה עצמה. היא רוצה למנוע מצב שבו הפעם הראשונה תהיה שגרתית ולא מרגשת — כמו נשיקה תחת אורות ניאון צוללים בתחנת הרכבת התחתית הקרירה והבהירה, או מגע ראשון שיתבצע במהירות, בלי הכנה ובלי עניין. היא רוצה שהמפגש הראשון יותיר חותם משמעותי, כמו אירוע מיוחד שייזכר לעד, ולא סתם מין רגע מקרי אלא חוויה שתרגש ותעניק סיפוק רב.
יש הזדמנות אחת בלבד לחוש לראשונה את זרם ההתרגשות ולגלות את ההרפתקה הקרובה. זה הרגע שבו נוגעת בפיסות החולצה של מישהו אחר ומגלה את הרך והרך כשאצבעותיה נוגעות בעור שלו, הרגע שבו היא מחזיקה את התחת ומרגישה את החוזק שלו בעודה מלקקת ומנענעת. זה הרגע שבו מגלים את ההרפתקה הגדולה, ומתחברים באינטימיות.
אם היא מרגישה שיש פוטנציאל אמיתי וקשר חם, כמובן שהיא תוכל לחוות את כל המפגשים הלוהטים הללו שוב ושוב — בתקווה שהרגעים ייעשו חלק בלתי נפרד מהחיים וייצברו זיכרונות מהנים שישאירו את המפגשים הזוהרים והמרגשים בלב שכל אחד מהם מהווה נקודת שיא בפני עצמה.
אך את הרגע הראשון הזה היא רוצה לחגוג במלואו, לצפות לו בציפייה, ולתכנן אותו מראש. להבין שזו ההזדמנות הייחודית והמיוחדת שלהם ואפשר אפילו לחלום עליו קצת לפני שהקינאה הראשונה תתרחש.
היא לא רוצה למהר ולהגיע לסקס מיד במפגש הראשון. היא רוצה להקדיש זמן להתכתבויות משעשעות, לסיפורי סקס שנוגעים ולסוגיות שמעלות את ההתרגשות לקראת הפעם הבאה שתפגשו.
זה מכיל שאלות מכוונות שמביאות לבדוק את ההעדפות והגבולות, לחקור את איך אפשר להתחיל את החוויה, וליצור תכניות שיאירו את הערב במוזיקה שתנגן ברקע כשיארחו אחד את השני. הכל כדי לפתח ציפייה מרגשת, ותוך כדי כך, כמובן, גם להישאר פתוחים להפתעות: כי אף אחד לא יכול לחזות במדויק את העתיד, והפלא במין הוא השונות וההפתעות שמביאים איתם שותפי ההרפתקה.
כלל זאת, סיומת ומתח מצחיקים, הרגעים המיוחדים, וההתרגשות של ההמתנה – כל אלה הם חלק מהחווית המרגשת והמסע הכיפי שמגיע לפני הפעם הראשונה.
אני לא מקיימת יחסי מין בפגישה הראשונה
בעבר, חייתי חיים שכללו אינספור מערכות יחסים מזדמנות, לרוב ששותף לעזוב אחרי שהספקנו לגעת, לחבוט או אפילו לגעור. אך היום, אני כבר לא מייחסת לכך את אותו הערך, ולא מחפשת עוד חוויות קלילות שנגמרות במהירות מבלי להשאיר טעם. אני מודה על כל רגע שהייתי שם ויצרתי זיכרונות, ומבינה שיש אנשים שעדיין רוצים לנסות — ואני לא מבקרת אותם. אני גם מכירה באמיתיות של זה, ויודעת שמעטים מצטערים על כך שהם עשו זאת, בעיקר כי זה חלק מהחיים שלי, וזו חוויה שצברתי. עם זאת, כיום אני מרגישה שהדרך הזו פחות מתאימה לי. מין מזדמן כבר לא מעניין אותי. אני לא רוצה יותר מגע רגעי שמסתיים במהירות ומותיר אותי בתחושת ריקון והחמצה.
אני לא מחפשת סקס טכני, קיצוני ומפורש, או חוויות שמבוססות על שימוש באביזרים או תנועות מורכבות — מה שאני רוצה זה סקס של כיף. סקס שמעורר את ההנאה ומרתק אותי ככל שאפשר. והמשפט המרכזי שמנחה אותי הוא ש”מרב רצון ההנאה” מושג על ידי המתנה וציפייה, והחוויות המתוכננות מראש מייצרות התרגשות גדולה יותר מאשר מגע רגעי ומתאייד.
כשאני מסתכלת על יומן מלא בהופעות, פגישות עם חברים, מסיבות ויציאות, אני מרגישה שעומק חיי מלא ויפה. כאשר יש לי סוף שבוע פנוי, אני מבלה את כל הזמן בחלום על דרכים מרגשות לבלות בו. אני מצפה לדייט שני עם גבר שמבין שהוא רוצה אותי, ומבזבזת את הימים שבין לבין בחיוך והתרגשות פנימית גדולה.
ולמרות שאין הבטחות מוחלטות ל”כן” מוחלט — כי תמיד אפשר לשנות את דעתנו בכל רגע — תמיד קיים ההתרגשות המיוחדת של הציפייה לדייט שמסתמן כתחילתה של הרפתקה חדשה, שבה אולי תחליטו לנסות לראשונה יחסי מין.
זו שמחה יקרה — אפילו אם בסופו של דבר גם לא תהיינה ביחסים אלה מעשים, רק ההנאה מהציפייה ומנקודת ההתחלה תישאר איתכם. גם במקרים שבהם השותף נפש לא תואמת, או דמות מפחידה כמו רוצח סדרתי, עדיין חווית ההתרגשות והציפייה שווה את זה. יש אנשים שמעדיפים את ההרגשה המיידית, את החיבור המיידי שבמגע הראשוני, וזה בסדר גמור. אך אני — עבורי — ההנאה שבחכות ומדמיינת את הרגע המיוחד, היא שווה יותר בעולם הרגש והחוויות האישיות שלי.
כל עיקרון שלי נובע מהחוברת שבה אני מתמחה — כתיבת בלוג על מין והנאה. אני בעיקר מקצוענית בהנאה, ופועלתי מאפשרת לי לגעת במה שמרגש אותי, לתאר את זה ולשבור את המחסומים של הפחד או הפארנויה. כל שיתוף שסיפרתי, כל הקלטת תכניות והבלוגים, מאפשרים לי לחזק את הביטחון שלי ולהביע בפה מלא את הרצונות והצרכים שלי בלי התביישות. אני רוצה הנאה בדרך הזו — וגם אם תבחר באותנטיות שלך, גם אם תבחר בחוף של אושר מושלם ומדוקדק, זה חשוב לי שתהיה כנה איתי. ככה גם אכבד אותך יותר — מישהו שמביע בדיוק את מה שהוא רוצה, בלי המצאות ומניפולציות.
לאורך השנים, בייחוד בשל העבודה שלי, למדתי להכיר את עצמי טוב יותר, לנתח את ההתרחשויות הייחודיות ולזהות את ההעדפות האישיות שלי בכל הקשור לסקס. אני יודעת מתי זה מלהיב אותי באמת, ומתי זה פחות. אני אוהבת את רגעי ההתרגשות לפני הנשיקה המושלמת, את ההזדמנות לגעת, להתרגש ולחלום. לא אוהבת לזרום דרך הפילוסופיה של “יעבירו את זה במהירות”. כך, אני חשה שהחוויות שלי הן אותנטיות, אמיתיות ומיוחדות יותר.
אז אני לא מקיימת יחסי מין בפגישה הראשונה יותר. לי כפרוליפית של מין, זה נראה כמו חובבני מדי ואפילו טיפשי. אני שמה את ההנאה במקום הראשון, ועם הניסיון שצברתי — אני יודעת שהחוויות המיוחדות נמצאות באפשרות של המתנה ויצירת הציפייה, במקום במיידיות חסרת מחשבה.
