אני ממש מתרגש לשתף אתכם ביצירת הוועדה המיוחדת שהבאתי היום. לא מדובר סתם בבלוג אורח כתוב, אלא גם בקובץ אודיו, וכחלק מהחגיגה המיוחדת ליום ההאלווין, והפעם בהשראה שמחה ומזעזעת בו זמנית. לאחר הפוסט הקודם והמרשים על משחק עם פחד בזמן מין ופרקטיקות קינג, היא הציעה יצירה שתתמקד ביצירת אדרנלין של ממש על ההכרח להיבהל. בלי ספוילרים, אבל כדי שתוכלו באמת לחוש את המתח, מומלץ לחבוש אוזניות וללחוץ על ‘הפעל’. תודה ענקית לה על השיתוף במשהו שמצליח להיות חם, מבעית ואווירה מאיימת בו זמנית. אני פשוט בהקיר.’,
שימו לב שהיצירה הזאת היא סוג של ארוטיקה להאלווין, ולכן היא מתוכננת לשחק על הפחדים והפנטזيات שלכם בו זמנית. תתכוננו למעט מנוצלים, תיאורי בלהות, סקס עוצמתי במיוחד, לשונות ושיניים, ותחושה של משהו מזוויע שמתרחש בהדרגה. ללא ספוילרים, אם זה לא נשמע כמו הטעם שלכם – פשוט תדלגו על החלק הזה.
שישה מחושים – אני לא יכולה להפסיק לחשוק בה
שישה מחושים. כל אחד מהם עם חריץ קטן דרכו יכול לעלות מתוך חלקה התחתון של גופי, שלושה בצד כל עצם עמוד השדרה. בנוסף זוג זרועות וזוג רגליים, ומכל אלה נשארות סך הכול עשר תוספות. זה מצחיק כמה שהאיברים האלה יכולים להיות בלתי צפויים לפעמים. חברים שראו אותם לא יכולים להתווכח על קיומם, אך כנראה שרוב הסובבים לא מצליחים להאמין או להכיר בכך. אולי זה לטובה – רובם לא מתנגדים לחלק הזה בי, ואף מגלים תועלת בכך, למרות שהם כנראה לא היו רוצים שאיגע בהם עם המחושים האלה, באותה מידה שהייתי נמנעת מלנגוע בהם בלשוני.
אני חייבת הרבה טובות קטנות לעזור לחברים במעבר דירות ומעבר לחדשות, והמחושים האלה הם חלק בלתי נפרד ממה שהופך אותי למי שאני. חלק מהחברים שמופיעים תדיר מולי אפילו לא רוצים לראות אותם, כאילו חוסר קבלה של הקיום שלהם הוא טבעי ומובן. אבל החברים הכי קרובים שלי הם אלו שמעריכים את הכישרון שלי לחבקים ואוהבים להתחבק עמי — זה כל כך נעים להרגיש מישהו שבזרועותיי, להתעגל סביבנו, ללחוץ יחד באורח עדין ומזמין. המחושים שלי אינם נטולי תחושה, והבד של החליפות חוף שכבתם רכה ומלטפת מתחת לעור המוצק והכהה שלהם.
חברה אחת יודעת יותר מכולם. היא היחידה שמבינה באמת את היתרון בלהיות מחוסרת, או לפחות היא היחידה שמנהלת להודות בכך באומץ. היא במקרה תפסה אותי בזמן שאני מתענג על עצמי, והחליטה להעביר את כל הסוף שבוע כשהעור שלה אדום לגמרי כשהייתה בסביבתי. זה לא עבר חלק, והיא שלחה לי בהמשך הודעה ארוכה מאוד, שדומה יותר לבליל של מחשבות מאשר לביקורת או תחקיר קנאה, משהו בין שיגעון לאהבה. אחרי שזילזלתי קצת, הצליחה לשכנע אותי לנסות ולעשות איתה משהו, וסידרנו פגישה.
הבהרתי שזה חדש גם לי, וגם לה. תמיד הסתירתי את המחושים בזמן קיום יחסי מין, בפחד להבהיל מישהו. וזה נראה שזה רק הוסיף לה עוד יותר התרגשות – פעם ראשונה לי ולשנייה יחד, כשאנחנו מנסים לחקור ולעשות טעות, כמו תלמידי תיכון מתהוללים מחדש.
הגיעה בערב הבא לדירה שלי, מחייכת בחיוך חנוני וכאילו שוברת את כל הכללים. קידמתי אותה בברכה והיא מיד מצמידה עצמה אליי, מביטה למעלה בהתרגשות. סובבתי אליה את הגב והוצבתי חזרה על הקיר, והיא מרימה את ידיה מעל לראש, תומכת על הקווים ומבקש להיבלע, להתפשט, להשתלט. אני מקשיב לה ומחזיק בידה בעדינות, משאיר את הזרועות שלה פתוחות כדי להרגיש את ההתרגשות, לפני שאני מקרב את שפתיי אליה לנשיקה. הטעם שלה היה מהמם.
בזמן שאני מחזיק את ידיה ונותן לה להוביל אותי לחדר השינה שלי, היא באה אחריי בהתלהבות, כמעט נושפת עליי בלחץ. המבט שלה סוחף אותי והיא מתאמצת לזרז את ההתרחשויות, הודות ללהט שלה. היא מתרגשת כל כך עד שברגע שהדלת ננעלת, היא כבר מתחתימה את הבגדים בזריזות, ממתיקה את רגעי הפשטה והופכת את המיטה לטריטוריה משלה. האנרגיה שלה מדבקת והכוח שלה ממריץ אותי לפתוח את הרגליים שלה בעדינות, ומתבונן לרגע על הפנים המלאות בהתרגשות, מחפש סימני ספקות.
“אני מוכן.”
“מילת בטחון?”
“‘אדום’, ואם לא – אלחץ.”
היא מרימה את ידה ומעקוצה את הגוף שלי, ושולפת כף יד שלה אל תוך שיער הצווארי ומושכת אותי אליה לנשיקה נוספת. אני מרגיש את העור שלה על פניי, והפחתי מסתובבת עם שיפשוף עדין. לאט לאט, אני משחרר את המחושים ומתחיל לכרוך אותם סביב הקרסולים שלה, מעל רגליה, ומתחיל לעלות מעלה…
המחושים שלה מתארכים ומתחילים ללטף ולהקיף בכל חלק בגופה. חלק אחד מהם מכניס את עצמו פנימה, מעקם את עצמו בעדינות סביב החלק הפנימי של המותניים, בעוד אחר מצטרף ומושך את קליפת השדיים שלה ומענג את הפטמות שלה, ומתחיל להסתובב בחריש על צווארה, ולהגיע לעלה שלה. שניים נוספים מתפתלים סביב המותניים והאגן, ומחליקים באיטיות כלפי הישבן שלה, חלק מהם מגיעים עוד קצת בין רגליה, לכניסה שלה.
היא מוכנה.
אני משחרר את הנשיקה, מתיישב על הברכיים ומתמקד בבטן שלה, מתמקד בלשדר לה סימן שאני כאן ומוכן. ברגע שמחושי עולה ומתחילים לכרוך את עצמם סביבה, היא מתחילה למתוח ולזוז, והמאבק שלה נעשה יותר ויותר אטי, עד שהיא כמעט לא יכולה להזיז את עצמה. אני חשה בכך בהבעת הפנים שלה, שנעשית יותר נואשת, עד שהיא מתמלאת בתענוג ומתחילה להיראות מרוגשת ומרוגשת. היא מגלגלת עיניה ומפנה אליי את הפנים, ואני מרגיש איך שפתיה מזדחגות ומתחילות ללקק את החלק הקשה והלח של הוריד שלי, תוך כדי תנועה. אחד מהמחושים מתקרב ומתחיל ללטף את הכניסה שלה, מציק ולהתקרב אליה.
הטעם שלה משדר לי משהו פנימי שאני מנסה להרגיש מתוכו. אני מרגישה את עצמי מזנקת ומזדקפת כלפי מעלה, נדחפת ותכונה מכל עבר. היא מסתכלת עליי בהפתעה, והעיניים השחורות שלי מתעוררות וממשיכות לזרום עם התשוקה שלה. עם כל החדירה, היא מרגישה אותי מתרשם ומרגשת עוד יותר, ואני מתמסר לזרימה הראשונית של הקסם, כשחוץ מלהתמסר לתחושות שלה, אני מגלה שאני כבר נשלטת על ידי היצר והמשיכה הזאת, והכל משתנה פתאום.
זה לא היה חלק מהתכנית.
אבל התשוקה שבתוכי לשאוב את כל ההנאה שלה עד אחרון הטיפות היא כמו נהר זורם, ואני לא יודע באמת מה קורה סביבי. גופה משוחרר ומאפשר לתוך הטריטוריה שלי, ואכן אני מחוסרת כל שליטה, רבתי ומחוברת בכל חלק של גופה הוורסיה, בכל חור, בכל אude, בכל צחוק וצרחות של עונג. בלילות שלה היא מזילה דמעות של אושר, המבט שלה מסנוור, וההבעה שלה מזכירה לי שאסור לי להיכנע לי יותר מדי. אנחנו מסכימות שיש צורך ללמוד לכוון את היצר הזה, אחרת זה עלול לחרב את הכיף.
מתבוננת בה מתארגנת ביסודיות לפני שהיא יוצאת, מזדחלת מעט עקב חלשות רגליה. היא משקיעה זמן ומאומנות כדי להסתיר את הכתמים של ההתרגשות, אך ההבעה על פניה אומרת הכול — היא חסרת כל מצב רוח לספר, והלב שלה מחומם מהחוויה המוטרפת שחוותה. היא אוספת את חפציה, ומיד לפני שהיא יוצאת, היא מחייכת אליי ומציעה חיוך גדול, עם ניצוץ של הרפתקה בעיניים.
“אז… נפגש בשבוע הבא?”
