השעה מאוחרת ואני עייפה מאוד. כל כך עייפה, למעשה, שהצלחתי לישון בעשרים הדקות האחרונות של הסרט שתכננו לצפות בו יחד. אי אפשר להאשים אותי: לא כל יום זוכה אני להתכרבל על ספת מיטה עם ראשי בחיקו של מישהו, לטבוע בשמיכה ולתת לידו ללטוף בקצב עדין את ירכיי ואחוריי. זה עונג צרוף. קסום. כמו להיכנס למקלחת בטמפרטורה מושלמת, או לחבק אדם אהוב שיורד מן הרכבת. אני מרגישה מוגנת, חמימה, מאושרת. הסצנה שלווה בצורה קיצונית, אז אל תתפלאו שנרדמתי. מצד שני, אני גם כלבה חרמנית, אז אני מקווה שתבינו גם מה קורה בהמשך.
קודם כל, רקע חשוב אף יותר מהסיפור עצמו, אז שימו לב: אני אוהבת כשמזיין אותי כשאני ישנה. שימו לב למילים “הוא” ו”לי”. כרגע אני לא מסכימה שמישהו אחר יעשה זאת לי חוץ ממנו, ובטח שלא תומכת במישהו שעושה זאת לאנשים אחרים ללא הסכמה מפורשת, פיכחת וערנית. הסיבה היחידה שהוא מרגיש בנוח לגעת בי, ולעתים אפילו לזיין אותי במלוא המרץ כשאני ישנה או מעמידה פנים שישנה, היא כי סיפרתי לו כמה זה מדליק אותי. הסקס הישן שלי אינו משהו שהוא עושה לי, כאילו אני אובייקט, אלא משהו שהוא עושה בעבורי, כי הוא נהנה לגרום לי להגיע לאורגזמה. גם אם לא אגיע לפרק ברגעים אלה כשאני משחקת את היפהפייה הנרדמת, הוא מבין שב-99% מהפעמים שבהן זיין אותי כך, אחר כך אוננת בתדירות ובעוצמה כה גבוהות מזיכרונות המעשה, ששווה להשקיע בהצגה. לפעמים האורגזמות לא מגיעות בזמן הסקס עצמו, אלא כשאני מהרהרת אחר כך בתחושה שהתעוררתי לרעידות המיטה בעודו דופק את זין שלו על תחתי החשוף, או כשהצלחתי להחניק גנחת עונג כדי להמשיך להעמיד פני חולמת כשעליו לירוק כדי להחליק פנימה. אמממ… אני רוצה שיזיינו אותי בשינה, ובגלל זה הוא עושה את זה. בתמורה למימוש הפנטזיה הסוטה שלי, הוא זוכה להגיע בשפתיי – תענוג שלפי מה ששמעתי, די נעים.
יש שיחשבו לסמן את הסיפור הזה כ”CNC” (הסכמה לחוסר הסכמה), אבל הם טועים. אני טוענת שהעוצמה של הרגשות שלי בנושא, והסיבות שמביאות אותו לפעול כך, מוציאות את זה מתחום ה”הסכמה המדומה” אל תוך ה”הסכמה מלאה”. לא הייתי מצליחה לכתוב את הטקסט בלי רמזי ההסכמה – זה פשוט לא היה סקסי. ההסכמה הצמא הבעֵרה שלי לפעילות ספציפית זו כל כך עז, שלגבי האיש הספציפי הזה – הנשימות האיטיות והמכוונות שלי שהן למעשה צל”ש – הן לא סימן עצור, אלא אור ירוק בוהק.
הסיפור הזה לא עובד בלי הסכמה. זה לא חם בלי הסכמה. בלי ההסכמה וההתלהבות, לסיפור הזה לא היה שיא.
בואו נתחיל.
הוא מעיר אותי בנשיקות ובניעות עדינות כשהקרדיטים מתחילים לרוץ. לוחש בשעשוע:
“נראה שנהנית מהסרט.”
אני עושה פרצוף מתנצל וממלמלת שאני פשוט מותשת. נראה שאלך לישון בקרוב. יש הפסקה של כמה שניות. הוא ממשיך ללטוף אותי בעדינות. אני מתפתלת קמעה – זה כל מה שיש בי כרגע – בתקווה שימשיך.
“בהחלט צריך לישון,” הוא אומר בטון מתנגן, “אבל אולי רק אחרי שאמוריד לך באיטיות את התחתונים ואז ישתמש בחתיכ שלך בחוזקה?”
חיוך נמתח על שפתיי ואני שומרת על עיניי עצומות.
“בסדר,” אני עונה, “אבל אני כל כך עייפה שאולי פשוט…”
“זה בסדר,” הוא מרגיע כשאצבעותיו אוחזות במותני מכנסי היוגה ומושכות אותן לאט, “לא צריך לעשות כלום – רק תשכבי ותתמלאי בזרע שלי.”
ואלוהים אדירים. לא יכול להיות משפט שמסכם טוב יותר את הדרך שבוי – סאבית עצלנית ורעבה לסחוּם – היתה רוצה לבלות את הנצח אם היתה בוחרת. ‘תשכבי ותתמלאי בזרע שלי’.
טוב בסדר, אם חייבים. אולי גם אקנה כרטיס לוטו, כי זה מרגיש כמו יום המזל שלי.
אז שכבתי והתמלאתי בזרע שלו. ותאמינו לי שלא היה פשוט לשמור על ההבעה הרגועה ונשימותיי האיטיות של אישה שאמורה להיות על סף שינה, כשבפועל כל גופה רוטף מתשוקה. אבל השקעתי את כל כולי.
ראשית, פיהוקתי פיהוק שחציו אמיתי וחציו מוגזם, ואז התפתלתי מעט כדי להרים את אגני מהמיטה ולעזור לו לסיים להוריד את המכנסיים. וגם כי בלי המחוות הקטנות האלה שיראו לו שאני בהחלט רוצה את זה, הוא כנראה יאבד את הזקיפה כי ידאג שלא נעים לי. אני יכולה להעמיד פני ישנה בזמן סקס כי זה כיף לי, אבל ההסכמה שלו חשובה באותה מידה. כדי לשמור על רצונו, אני חייבת מדי פעם – בעדינות, בחטף – להקיש בקיר הרביעי כדי להבטיח לו שאני נהנית.
כשהוא מסיר סוף סוף את מכנסי היוגה, פלג גופי העליון מוצב בתנוחת “נערה ישנה” מושלמת, למרות שכפות רגליי בהחלט ערות. אני מפרפרת אותן מעט כדי לעזור לו להוריד את התחתונים. אני פוקחת מעט את עיניי כשהוא מוריד גם את מכנסיו, כדי להציץ בו דרך ריסי כשהוא מלטף באיטיות את זינו מלמטה למעלה. מאונן למראה שלי: פרושה וישנונית, וערומה ממותן ומטה.
הוא נוהם כשהוא דוחף אותו פנימה.
אחרי שמתמקם בזהירות בין רגליי, יורק על ידו לסיכוך הראש, ומרים את ירכיי כדי לפתוח אותי לגישה קלה יותר… הוא נוהם כשהוא דוחף אותו פנימה.
נוהם.
הוא לא עושה את זה בדרך כלל כשאנחנו מקיימים סקס באווירה אחרת. הצלילים שהוא מוציא בזמן הסקס לא רק משקפים את רגשותיו, אלא גם את מה שהוא רוצה לעורר בי. הוא מבין, בדרך שרבים לא, שקולות בסקס הם לא תמיד בלתי רצוניים: לעתים קרובות אנחנו משמיעים אותם במכוון. הוא מפיק קולות בכוונה כי יודע שאני אוהבת קולות, והוא מבין איזה צליל בדיוק יגרום לפות שלי להרטיב ברגע זה.
הנהימה שהוא משמיע כשהוא נכנס אליי – דוחף בכוח אל פי הטבעת כאילו נאבק להחדיר את זינו – אינה הבעה לא רצונית של העונג שלו, אלא מותאמת במדויק לעונג שלי, כמו הססמטקס המתוכנן ביותר שלו.
כשהוא בפנים, הוא מזיין אותי כאילו הוא מאונן. דחיפות יציבות בקצב מהיר, כל חבטה של אגנו בשלי מרעידה את הספה ומקפיצה את גופי. אני פוקחת מעט את עיניי, משמיעה אנחת שינה.
הוא ממשיך לדחוף באותו קצב. אכזרי. מכוון. כל כך ממוקד מטרה.
אני נאנחת שוב בשינה, למקרה שלא שמע בפעם הקודמת. הוא שומע עכשיו, ומגיב בדיוק כפי שאני רוצה שיגיב:
“ששש.”
פקודה תקיפה באמצע הדחיפה. קצרה ומהירה. כי ברגע זה רוב נשימתו ואנרגייתו מרוכזות בניסיון לרוקן את אשכיו לתוך הפות שלי. לא למרות זאת, אלא בזכות זאת, ה”ששש” עושה בדיוק את מה שאני צריכה: מציף את גופי בגל עוררות, וגורם לפות שלי לפעום ולהתהדק סביבו.
“ששש.” כאילו אני כלום. “ששש” כאילו אני כלבה. “ששש” כאילו באמת צריך שאשתוק.
כשם שאני מעמידה פני ישנה יותר מכפי שאני באמת, כך גם הוא מעמיד פנים. מתנהג כאילו צריך שאשתוק אם רוצה שיגיע לאורגזמה, למרות שידוע לי שהוא מעדיף כשאני נואחת “בלתי רצונית” כדי להראות שאני ערה לגמרי. הצלילים שאנחנו משמיעים הם המפתח לחמימותה של כל נקודה בסצנה הזו. הצלילים מעבירים לא רק את המשחק התפקידים עצמו, אלא גם את המטא: את החלקים שמוכיחים שאנחנו יודעים שזה משחק, ומבינים אילו קלפים האחר רוצה שנשחק.
כשהפות שלי מתהדק, קצב הדחיפות שלו מתגבר, אז אני מתהדקת שוב – הפעם בכוונה. זו דרך נוספת בה אני מבהירה שאני בעניין: כשפניי מסמנות את הדגל הכוזב של ישנוניות, הפות בוגד בי ונדוחק בכוח שידוע לו שאני יכולה לייצר רק אם אני מזמנת אותו במודע. כוח שהוא מאוד מאוד אפקטיבי אם רוצה להיות מלאה בזרע שלו.
הלב שלי פועם בעוצמה עכשיו, וקצב דחיפותיו מתגבר. יש אנרגיה אנוכית בדרך בה הוא מפגיז את צוואר הרחם הכאוב שלי, וה”אנוכיות” הזו בדיוק מה שאני רוצה, אז באופן פרדוקסלי זה מוכיח שהוא מזיין אותי בעיקר במעשה אלטרואיסטי. בתור תודה, אפשרתי לעצמי ציוץ קטן מדי פעם כשנכנס עמוק כל כך, כדי להראות לו שזה כואב וכואב טוב. הצלילים האלה לא בדיוק מתאימים להצגת הישנוניות, אבל אני מוסיפה אותם כי הוא מת עליהם ואני אוהבת לספק לו בתמורה.
אז אני מצייצת מעט, אבל משאירה עיניים עצומות, ודוחקת את הפות סביב זינו. ולמרות שאני לא דוחפת בחזרה באגן או אומרת “כן, זה טוב”, אנחנו מיומנים בשלבים של הדרמה הספציפית הזו, ומבחינתו רוב גופי בוהק עכשיו ב”לעזאזל כן” ולא ב”לא”. אז הוא מזיין חזק יותר, עמוק יותר, נמרצות, עד שאני כמעט חורגת מהתפקיד כדי להגיד לו כמה אני נואשת לקבל את מנת הזרע הלוהטת שלו, כשכל גופו מתהדק ואני יודעת שהוא עומד להגיע.
רגע לפני האורגזמה, הוא משמיע גיהוק עמוק וארוך שמודיע לי מה עומד לקרות ומאפשר לי למתוח כל סיב בגופי כדי להיות מוכנה לפרכוסים שיעברו בו. אז הוא מגיע. כמו מפולת.
כל פעימה בזין שלו מרחיבה במעט את פי הטבעת המותש, וכל זרם של זרע ניתז אל צוואר הרחם עד שאני כמעט אומרת לכם שאני מרגישה אותו ניגר בצידי הזין כאילו עומדת לעלות על גדותיי. כמעט. אולי. לא משנה. העיקר שהוא השאיר כל כך הרבה זרע בתוכי, עומק ועם עוצמה מספקת כל כך, עד שכל גופי – על אף נסיונותיי העזים להעמיד פני נרדמת – רטף בצורך דוחק להגיע בעצמו.
זה היה מדהים.
זה אפילו לא השיא של הסיפור, כי אחרי שפלט את המטען, הוא התיישב מעט, הוציא את זינו, עבר עם ראשו מעלה ומטה בחריץ שלי ולחש לעצמו כאילו: ‘לעזאזל, יש כל כך הרבה זרע שפשוט ניגר ממך’, לפני שהשתמש בראש הזין המלא זרע כדי להחדיר חזרה פנימה עוד קצת ממנו.
עמדתי לאבד את שפיותי.
בנקודה זו פקחתי מעט את עיני והתנועעתי כאילו מתעוררת. הוא חייך אלי ואני חייכתי בחזרה – טיפוח המידי שהוא זקוק לו כדי להיות בטוח שאני עדיין אוהבת כל רגע. ומובן מאליו שהייתי.
אני חושבת שאמרתי בהתחלה שהסיפור לא יהיה סיפור בלי הסכמה, אבל גם שלא יהיה לו פואנטה ללא ההתלהבות שלי, אז הנה:
כששאל אותי בקול רך אם נהניתי מהזיון, פתאום הבנתי שלא אוכל לעצור את שמחתי. עיני נפקחו לרווחה והתרוממתי על מרפקי כדי להתקרב אליו.
מחייכת כמו חתולה שזה עתה קיבלה צלחת שמנת, פלטתי:
“אפשר בבקשה לרוץ עכשיו למעלה ולאונן על כמה שזה היה לוהט כשכל הזרע שלך עדיין ניגר מהחותלת שלי?”
